יום שני, 11 ביולי 2011

למה לתמוך בעצמאות הפלסטינית? על פסאדו-היסטוריה ותת-היגיון

הפלא הלשוני החדש שמקשט את הדומיין של הארץ, העונה לשם 'על הישראלים להתייצב בצד הנכון של ההיסטוריה ולתמוך בעצמאות פלסטינית' מתאמץ להקביל את מאבקם של הפלסטינים לעצמאות למאבקם של השחורים לשוויון בדרום ארה"ב. כידוע, עיקר הבעיה של הפלסטינים נעוץ בחסרונן של אי-אלו זכויות אזרח, הנשללות מהם בגלל חבורה של יהודים רשעים. ובלשון הזהב השחור של המחברת:

"אנחנו, יהודים החיים בישראל, השותפים יום יום, שעה שעה, במניעה של זכויות בסיסיות מאזרחים פלסטינים, בהנצחת ההתנחלות והכיבוש, נמצאים במצב דומה לזה שבו נמצאו לבנים רבים בארה"ב של שנות ה-60. רובנו מתקשים לתמוך במאבק העצמאות הפלסטיני, בין מתוך עצלות, אדישות, או איבה בסיסית כלפי אלה שכל חיינו סיפרו לנו שהם בהכרח האויב. לרובנו קשה לעמוד בפני הסיפור שמספרים הממשלה ורוב כלי התקשורת, כאילו הכרזת העצמאות הפלסטינית היא אסון לישראל, בדיוק כפי שמרבית הלבנים בדרום ראו את מתן זכות ההצבעה לשחורים כקץ הציוויליזציה... מצעד התמיכה בהכרזת העצמאות הפלסטינית הוא הזדמנות לשנות דרך. זהו הרגע לומר לעצמנו, לשכנינו הפלסטינים ולעולם כולו, שגם אנחנו מסוגלים להשתחרר מכבלי השנאה, הפחד והגזענות הלופתים את מדינת ישראל"

גזענות שלא על רקע גזע 

כידוע, היהדות היא דת גזענית. לכן אפשר להיכנס אליה בתהליך דתי פשוט שכולל שינוי באורח החיים ואקט פיזי קטן. ככה רוסים, פולנים, מרוקאים, אפריקאים ואסיאתים שינו באחת את הגזע שלהם והפכו ליהודים. משום מה כשמדברים על גזענות ויהדות שוכחים את האלמנט הקטן שנקרא 'גיור'. 

אני לא מומחה גדול לגזענות, אבל נדמה לי שבדרך כלל די קשה להתקבל לגזע. היחיד שהצליח לעשות את זה היה צריך להשתלט על מדינה במרכז אירופה ולהוביל אותה למלחמה גדולה. הוא היה נמוך עם שפם שחור קטנטן ובלורית לא מחמיאה, לא מה שמצפים מ 'ארי' טהור.
מסתבר שהיהדות והאפליה שהיא יוצרת היא לא על רקע גזעני, אלא על רקע דתי-אתני. חלק מהאנשים קוראים לזה 'לאום', ולמדינה שמשרתת אותו 'מדינת לאום'. יש עוד כמה עשרות כאלה בעולם, ולחלקם חוקים לא פחות מפלים משיש כאן. מי שמע למשל על 'חוק השבות' ההונגרי

מה רוצים הימנים?
מי שמכיר את התכניות המדיניות של הימין, יודע שהם מגדולי המצדדים בהענקת זכויות פוליטיות לפלסטינים. חלקם תומכים בהענקת זכויות חלקיות בתחומי ישראל, חלקם בזכויות מלאות במדינה הפלסטינית שבשליטת ההאשמים ואחרים בהגדרה יצירתית של מגוון תחומי ריבונות.
מה שבטוח, את התקדים החד-מימדי של האפליה הגזענית הימין בישראל עבר כבר מזמן. מה שמציק לימנים משום מה זה סיפור אחר לחלוטין, משהו שקשור בהישרדות לאומית ובהבטחת הקיום. מוזר.


הארגון לשחרור אפרו-אמריקה

עכשיו קצת היסטוריה. נבחן לרגע את ההשוואה המקורית של הגב' שטרנהל. נשלים רק כמה פרטים חסרים בשביל להשלים את התמונה.

כידוע לכל מי שאין לו גישה לגוגל, השחורים באמריקה התנגדו במשך שנים להקמתה של ארצות הברית. הם טבחו בהם ברגע שהפיונירים הראשונים השמיעו ציוצי ריבונות, ופעלו בקדחתנות בקרב המעצמות בכדי למנוע את הענקת העצמאות האמריקאית. גם מאוחר יותר, כאשר ניאותו האנגלים והצרפתים לחלק את צפון אמריקה בין הלבנים לשחורים, סרבו השחורים לקבל רק חצי מהיבשת ופצחו במלחמה נגד המושבות האמריקאיות הקטנות שבמישור החוף.

לאחר מכן המשיכו השחורים לתקוף את המדינה הצעירה בשיתוף כל מדינות אפריקה. לבסוף, כאשר הם התייאשו מלהשמיד אותה הם פנו לדרך של טרור ופגיעה באוכלוסייה תמימה.
אם זה נראה לכם מוזר, סימן שיש לכם גוגל במקלדת וקצת שכל בראש.
כל כך קשה למצוא תקדים היסטורי? (גרפיקה: גיל רונן)
התקדים אותו בוחרת גב' שטרנהל לגייס לטובת נטיותיה הפוליטיות מגלה טפח או שניים על האופן בו היא ושאר החברים הקולניים שלה מבינים את המציאות. החבורה הזאת, שמתנגדת אידיאולוגית לפריזמה הדתית-לאומית, תעשה הכול בשביל להתאים את המציאות לתפיסות שלה. הם יתעקשו לתאר את הפלסטינים כשחורים או כ 'אחרים' של המזרח התיכון, ואת המאמצים שלהם להפוך את היהודים לד'ימי, ימשיכו לתרץ על ידי בליל של מלל פוסט-קולוניאלי ועל-הגיוני.

אנחנו מכנים זאת 'הלבנה ילידית', כפי שכבר ראינו במספר תקדימים כמו השוואת חמאס לפלמ"ח או הלח"י, או תפילתו המרגשת של שטרנהל האב שהפלסטינים ישכילו להפנות את ההתנגדות למתנחלים בשטחים ולא לתינוקות בקניונים. 

לתופעה זו, של אידיאולוגיה ניאו שמאלנית שמשתלטת על חלקי המוח האחראים על חשיבה, בחרנו לקרוא 'רציונאל-סוציאליזם'.
אפשר לחשוב על כל מיני תקדימים היסטוריים אחרים, אלא שזה כבר לא מקורי – את התקדים של הסוס הטרויאני עשו פה בשנות ה90, את זה של הסכם מינכן מקיימים באדיקות מאז 78', ואת זה של הסכם חודייבה ראינו בעשור האחרון. דווקא משהו מההיסטוריה האמריקאית היה יכול להיות מרענן. מפרץ החזירים אולי?

השימוש בתקדים האפרו-אמריקאי בשביל לאפיין את מהות הפלונטר המקומי, היא דוגמה נהדרת לאידיוטיות שימושית: אינטלקטואל מערבי תומך בתנועה אנטי-מערבית טוטאלית, תוך שימוש במערכת ערכים מערבית מובהקת.
כשהגב' הנכבדה תצטרך לשנן את חוקי עומר בשביל לקבל אזרחות, זה כבר לא יהיה מצחיק.