‏הצגת רשומות עם תוויות שלום עכשיו. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות שלום עכשיו. הצג את כל הרשומות

יום רביעי, 15 באוגוסט 2012

שלום עכשיו, חשבון אחר כך


כמו הרבה טרנדים מהאייטיז, גם בארגון 'שלום עכשיו' לא מפנימים שיש דברים שפשוט עבר זמנם. בעקבות מר סופר האגדי מבית רחוב סומסום גם ארגון השמאל המיתולוגי לא יכול להפסיק לספור את הכסף שזורם להתנחלויות.

לפקודת הראציונאל סוציאליזם
הפעם התירוץ לחשבונאות העונתית היה ההעלאה במיסים שרובנו מכירים בשם "גזירות" שהתפרצה לאזורנו יחד עם הילדים בחופשת הקיץ, ובסדרת פרסומים טענו תועמלני עכשיו כי את מי שמעיק על תקציב המדינה צריך לחפש מעבר לקו הירוק. "שלום עכשיו מציעה לחסוך לפחות מיליארד ושש מאות אלף ש"ח ע"י ויתור על חלק מההטבות שניתנות להתנחלויות" הכריז מסמך וירטואוזיה סטטיסטי שהוציא הארגון. דבר זה נעשה על ידי "השוואת חלק מהתקציב בהתנחלויות לממוצע בארץ ולגודלן ביחס לאוכלוסיה". כך שלמשל, אם חלקם של המתנחלים באוכלוסייה עומד על 4%, הרי שהם צריכים לקבל אחוז דומה מהתקציב. מכיוון שבתקציבים מסוימים המתנחלים מקבלים פי שניים מזה מורה על אפליה ועל "שכבת שומן" של הטבות הניתנות למתנחלים.

לא ברור אם השמועה הזו הגיעה למשרדי ש.ע.ל מפעלים חינוכיים, אבל בניגוד למה שנהוג בימי הולדת בגן או במועדון הגולות השכונתי, ממשלת ישראל לא נוהגת לחלק את תקציבה לפי גודלן של קבוצות אוכלוסייה שונות אלא לפי הצרכים שלהן. כשחושבים על זה, זה חייב להיות כך: המדינה גובה מיסים מכלל התושבים בהתאם לגובה ההכנסות, ומחלקת את זה לאזרחים בחזרה בהתאם לגובה הצרכים. איך קראו לזה פעם? "כל אחד נותן כפי יכולתו ולוקח לפי צרכיו". תשאלו את שלי יחימוביץ', היא כתבה על זה ספר.

ניקח את תקציב החינוך לדוגמא. מלבד המשכורות של המורים, מעבירה המדינה גם סכומים לא מבוטלים לרשויות המקומיות שנועדו לשלם עבור מזכירות, תחזוקה והסעות. שלום עכשיו טוענים כי בעוד שהתקציב אותו מעבירה המדינה לכל תלמיד במדינה עומד על 4,915 ₪ לתלמיד הרי שתלמידי ההתנחלויות זוכים ללא פחות מ 8,034 שקלים, כמעט פי שניים. זוועה.

אבל אם עושים את הבלתי ייאמן, ובודקים את הסיפור קצת יותר לעומק מתגלה כי מה שנעשה כאן יגרום אפילו למילה "מניפולציה" להגיש תביעת דיבה. 

מי חסר? המועצות של הקיבוצניקים. 12,000 לתלמיד
למי שלא יודע נזכיר כי הדמון הזה שנקרא 'התנחלויות' מורכב מכמה סוגים של רשויות: עיריות כמו אריאל ומעלה אדומים; מועצות מקומיות כמו בית אל או אלקנה; ומועצות אזוריות כמו שומרון והר חברון. באופן טבעי הצרכים של כל רשות שונים לחלוטין – מועצה אזורית הפרוסה על פני עשרות קילומטרים זקוקה לתקציב הסעות בעוד שבערים, בהן התלמידים הולכים ברגל לבית הספר, לא זקוקים להסעות כלל. כמו כן סביר להניח שהעיריות יהיו יותר יעילות בניצול כוח האדם שלהן – בית ספר שכונתי גדול יכול להסתפק במזכירה אחת על 600 תלמידים, אבל גם בית ספר של 200 תלמידים במועצה אזורית קטנה צריך מזכירה, אב בית ושומר. פר תלמיד זה הרבה יותר יקר.

ובאמת, אם בודקים את התקציבים המועברים למועצות אזוריות בכל הארץ (כפי שעשיתי עבור מחלקת המחקר של מועצת יש"ע) מתברר כי שיאני ניצול כספי הציבור בכלל לא נמצאים בשטחים הכבושים. על פי נתוני משרד הפנים, תקציב משרד החינוך עבור תלמיד במועצה אזורית באר טוביה עומד על 7,459 ₪; ובמועצות האזוריות יואב ואשכול הוא מגיע אפילו לכדי 12,701 ₪ ו 12,952 ₪ בהתאמה. ולעומת זאת הנתונים בחלק מהרשויות ביש"ע נמוכים בהרבה: במועצה מקומית בית אל התקציב לתלמיד הוא 4,425 ₪; ובבית"ר עילית הוא יורד עד לרמה של 1,316 ₪. כפי שמפרטת הטבלה.


רשות
תקציב משרד החינוך
מס תלמידים משוער*
תקציב לתלמיד
מוא"ז יואב
19,813,000
1,560
12,701
מוא"ז אלונה
1,914,000
400
4,785
מוא"ז אשכול
27,200,000
2,100
12,952
מוא"ז באר טוביה
41,770,000
5,600
7,459
מוא"ז בני שמעון
21,684,000
1,809
11,987
מוא"ז גדרות
4,705,000
1,240
3,794
מוא"ז רמת נגב
8,092,000
1,440
5,619
מוא"ז גזר
16,464,000
3,300
4,989
מוא"ז משגב
45,237,000
7,378
6,131
עיריית תל אביב
241,899,000
54,000
4,480
עיריית ירושלים
496,399,000
236,000
2,103
עיריית אריאל
12,364,000
3,400
3,636
עיריית ביתר עילית
18,426,000
14,000
1,316
מועצה מקומית בית אל
9,736,000
2,200
4,425
מועצה מקומית אלקנה
7,330,000
910
8,055
מוא"ז שומרון
42,199,000
7,626
5,534
מוא"ז מטה בנימין
95,193,000
16,100
5,913
מוא"ז הר חברון
24,413,000
1,508
16,189

* על פי פילוח גילאים מתוך נתוני  משרד הפנים.


די בקלות ניתן להבחין בכך שמועצות אזוריות זוכות ליותר תקציבים משאר הרשויות וכאשר מדובר במועצות עם שטח גדול במיוחד ופריסת ישובים רחבה (בני שמעון, 11,987 ₪ לתלמיד), או במקומות בהם יש צורך בהסעות ממוגנות, התקציב עולה בהתאם (הר חברון, 16,189 ₪ לתלמיד).

בעצם כשחושבים על זה, הבעיה היא שהקבוצה הזו, המכונה "מתנחלים" בדיוק כמו קבוצת "בעלי החתולים" או "דיירים בקומה 3 ומעלה" היא קבוצה מזויפת מבחינה תקציבית. לא הרי אריאל ומעלה אדומים כהרי ביתר ומודיעין עילית, ולא הרי שתיהן כהרי מועצה אזורית שומרון או מגילות. כשאוספים את כל אלו יחד ומכניסים אותם לחבילה של "התנחלויות" רק בשל מיקומן הגיאו-פוליטי מקבלים פשוט עלבון לאינטליגנציה.


יום רביעי, 5 באוקטובר 2011

למה לא תופסים את כנופיות התג-מחיר? או: מי מרוויח מהמחיר שעל התג?

כמו בדרמה פוליטית טובה, פעולות תג המחיר גוררות אחריהן את התגובות האוטומטיות המתבקשות של כל השחקנים הציבוריים. הבמאי מכריז על הטייק (משהו כמו 97), והשחקנים משחקים את תפקידם באופן מושלם - המתנחלים מגנים, פרס מתנצל (זה הוא עושה גם בתפקידים האחרים שלו), הרבנים יורדים לשטח בלבוש עות'מאני רשמי, השמאלנים מאשימים את הימנים, והימנים (הקיצונים כמובן!) מאשימים את המערכת ביצירת תחושת ייאוש אצל 'גורמים שבשוליים'.
סתם תמונה נחמדה שקשורה איכשהו


כמו שניתן לראות, חוץ מהציבור הרחב (והמשטרה, אבל למי אכפת מהם?), כל שחקן גוזר את הקופון שלו באופן מושלם: פרס קיבל זמן אוויר, הרבנים הראשיים יצאו ממלכתיים, בן ארי יצא גבר מול הבוחרים שלו, ויריב אופנהיימר יצא, כמו תמיד, האביר הלבן. 


בסופו של יום - כולם יצאו נשכרים מהעניין, אפילו הקרבנות קיבלו הזדמנות לבכות את האפליה המתמשכת ולזכות במרכזים לשיפוץ בניין העירייה.


ואולם, כאשר מתעמקים בתופעה המגה-רייטינגית של התג מחיר, עולה תחושה קשה שהביטוי הפוליטיקלי-קורקטי 'חוסר נחת' הולם אותה להפליא: מצד אחד כבר למעלה משנתיים אנחנו רדופים בידי השד התג-מחירי הזה. מצד שני בלמעלה מ600 תיקים שנפתחו, רק ב97 מהם נערכו חקירות ובאף אחת לא הוגש כתב אישום. הבעיה מתעצמת לנוכח העובדה ש 'כולם יודעים' מאיפה באים אנשי התג מחיר, באיזה ישיבה הם למדו, אצל איזה רב ואפילו איזה ספר מטיף לכך. ועדיין - אפס תוצאות.


הדבר מוליך את הקורא הנבון למבוכה הבאה:
או שהמשטרה (על מחלוקותיה היהודיות והיחב"ליות) נמצאת בתת-תפקוד קטלני, דבר שאמור להטריד כל אזרח בעל רכב, דירה וגוף מתפקד; או שהמשטרה לא רוצה לתפקד בהקשר הזה, דבר שאמור להטריד כל אזרח בעל מסגד, מטע זיתים או חוש צדק בסיסי. (וכמובן מתנחלים, ימנים וסתם אנשים)


בימים האחרונים ערכנו (גוגל ואני) בדיקה מקיפה של אירועי התג מחיר שדווחו בתקשורת. בבדיקה עלינו על 26 מקרים של תג מחיר, הממצאים הם כדלהלן:

  • 10 מתוך המקרים כוללים הצתה וגרפיטי בתוככי כפרים פלסטינים.
  • 5 מקרים קשורים להתפרעויות בעקבות לוויות
  • 4 מקרים נוגעים לכריתת עצים
  • 3 מקרים כוונו כלפי יהודים
  • 2 מקרים כוללים תקיפה פיזית 
  • 2 מקרים הם למעשה מעצר של פעילים שעל פי החשד היו בדרך לבצע תג מחיר

ובכן - תקיפות כלפי יהודים, והתפרעויות בעקבות לוויות, אלו פעולות שנעשו על ידי יהודים בוודאות. (למעט אופציות הקונספירציה שהן לא מענייננו)
לגבי הצתות וגרפיטי בלב יישובים ערבים - אין אינדיקציה ברורה. היה מקרה בו התברר שמדובר בקצר. היה מקרה שהדיווח היה שקרי. ואף נתפסה חוליה שתכננה לביים 'תג מחיר' ביפו. האם אפשרי שמתנחלים ייכנסו באישון לילה לכפרים ערבים עוינים ויבצעו שם את זממם? כן. האם אפשרי שמישהו אחר, נניח תושב המקום, יעשה את זה? כן. האם אנחנו יכולים לדעת? לא.
 בהחלט ייתכן שבחלק מהמקרים מי שאחראי על זה הוא או החשמלאי הרשלן של הכפר, או זה שמתראיין למחרת בכלי התקשורת ומאשים את המתנחלים. באתר לאטמה כבר תועדו כמה דיווחי שקר של פלסטינים שעיתוני הבוקר לעסו בהנאה.
גם כאשר בודקים את המעצרים והאישומים שגובשו, לא נמצא בהם התייחסות להצתות במסגדים. רובם מתייחסים להצתות רכבים, ידויי אבנים, פעולות נגד יהודים וכדומה. 

בעקבות הדברים מתבקש להסיק כי לפנינו ככל הנראה שילוב של תג מחיר 'אורגינאלי' עם פעולות יזומות ומתוכננות. עד כמה בדיוק המתנחלים מעורבים בהצתת מסגדים? קשה לדעת, אבל סביר להניח שבאירועים אחרים הם אכן לקחו חלק.


אז למה לא תופסים אותם? או: מי גובה את המחיר מהתג?
אחרי שהוכחנו בדרך מדעית קוהרנטית המבוססת על שיטות מחקר מונפצות כי ככל הנראה ישנם מתנחלים שמעורבים בתג מחיר, הרי שעלינו להכריע בשאלה הגורלית - האם המשטרה לוזרית?
רייכסטאג-מחיר?


המענה לכך עשוי להימצא בפסקת הפתיחה של הפוסט. מכיוון שכל כך הרבה גורמים נהנים למעשה מהתג מחיר הזה, אין לאף אחד אינטרס אמתי לעצור אותו. תופעת התג מחיר משרתת נאמנה את האינטרסים של הקיצונים משני הצדדים שרוצים לראות איך המידל-איסט עולה בלהבות, והיא גם משרתת את האינטרסים של השמאל מליבני והלאה שמעוניין להכפיש את המתנחלים. 


למעשה, תופעות התג מחיר כבר מזמן הפכו לחלק בלתי נפרד מהפרקטיקה הווימארית של חלק מהשמאל. אני לא אוהב להיזכר בימים האפלים של שנות ה30, אבל בכל זאת: בשנת 1933 נשרף בניין הרייכסטאג בידי פעיל קומוניסטי. היטלר ניצל זאת כדי לטעון שהרפובליקה נמצאת בסכנה, ולדרוש סמכויות לשעת חירום שהיו מבוססות בחוקה. באמצעות סמכויות אלו הוא ביטל למעשה את הדמוקרטיה והצליח לבסס את השלטון האבסולוטי שלו. (זה מה שמכונה בטעות 'גם היטלר עלה לשלטון בצורה דמוקרטית') לאחר זמן נודע כי הימלר היה מודע לתכנית לשרוף את הרייכסטאג, ואולי אף שותף בה.


הפרקטיקה הווימארית היא למעשה שימוש, או ניצול, של תופעות קיצוניות בכדי לייצר אווירה ציבורית של פאניקה וסכנה מפני 'האויב שבפנים'. בשלב הבא, כאשר הסכנה הפנימית מתבססת, דורשות קבוצות מסויימות לקבל סמכויות וכוח באופן לא דמוקרטי במטרה 'להציל את החברה'. בווימאר זה היה הדיקטטורה לשעת חרום של היטלר. בישראל, להבדיל אלו "הדיקטטורים הנאורים" החמושים במגילת תנאים וזכויות. מי שמכיר את הרטוריקה של אהרן ברק ואחרים מזהה את החשש המתמיד מפני 'ההמון' שיביא את החברה לפאשיזם. החשש הזה הוא ההצדקה הבסיסית לאקטיביזם השיפוטי ולמעורבות האנטי-דמוקרטית של מערכת המשפט בחיים.
חשוב להבין שבשביל להפעיל פרקטיקה זו לא חייבים להיות מעורבים בקונספירציה, וזה לא אומר שהגורמים המאיימים לא באמת שם - הלונטיק ששרף את הרייכסטאג לא היה סוכן נאצי (למרות שיש טענות כאלה) ואנשי התג-מחיר הםא לא הכרח פרובוקטורים של השב"כ.

ביטוי מובהק לרעיון הזה נמצא בסטטוס שכתבו 'שלום עכשיו' בפייסבוק שלהם מיד אחרי ההצתה:
 
"פעולות הטרור ("תג מחיר") מבית הימין הקיצוני גולשות מהשטחים לתוך ישראל ומביאות את עוולות הכיבוש לתוך שטחי ישראל.
את ההשראה לאלימות, הגזענות והעוינות כנגד ערבים, קיבלו העבריינים משרים בכירים בממשלה ורבנים מוכרים, שלאורך תקופה ארוכה ממשיכים להתבטא בחריפות ובגזענות כנגד ערביי ישראל.
מדובר באנשים המכשירים את הלבבות לפעולות הטרור הללו, מדובר במנהיגים שמתדלקים את השינאה, מדובר באנשים שיגלגלו עיניהם לשמים ברצח הבא!"
הפסקה הזאת היא נושא לטרילוגיית פוסטים בפני עצמה. יש כאן הרבה הלבנה ילידית, שכן כאשר ערבים שורפים ורוצחים זה תמיד בגלל אפלייה וקיפוח ולא בגלל מנהיגים שמתדלקים את השנאה. לענייננו - השימוש באירועים הללו כדי לתדלק את השנאה הפנימית, ולסמן את האויב הפנימי הוא חלק בלתי נפרד מהפרקטיקה הווימארית - 'השרים בממשלה' להזכירכם, הגיעו לשם באמצעות הדמוקרטיה. הדרך להלחם בהם אפוא, לא עוברת בקלפי, אלא במחוזות אחרים, העונים לשם 'כבודו'.

הטענה שאי אפשר לתפוס את התג-מחיר היא פועל יוצא של מוטיבציה - אם באמת רוצים לעצור את זה אפשר למלא את השטח בסוכנים, להתקין מצלמות אבטה בכפרים מועדים, לייצר שת"פ עם חברות שמירה פלסטיניות, להרים מזלטים או כל דבר אחר. העובדה שלא עוצרים את זה 'בכל מחיר' מלמדת שאף אחד לא ממש מעוניין בזה. למה להרוג ביצה שמטילה ביצי זהב?

נ.ב.
את הטוקבקים האוטומטיים אני מבקש שתשמרו למקומות אחרים. נא להתייחס ברצינות לטיעון:
א. יהודים מערבים בוודאות בחלק מהתג-מחיר. אבל לא בכולו.
ב. יש כאן שימוש בת-מחיר להשיג מטרות פוליטיות.
ג. זו עשויה להיות הסיבה שלא תופסים אותם.

מי שרוצה להאשים אותי שאני 'קונספירטור', אידיוט, או שימושי, מוזמן - אבל אל תטריחו בזה את שאר הקוראים.

יום שלישי, 2 באוגוסט 2011

שלום עכשיו, הגינות אחר כך - כמה עולות ההתנחלויות? ואיך משפיע הסם האדום על המתמטיקה?

תנועת שלום עכשיו מתכוננת להפיל את משבר הדיור על המתנחלים. בשביל לעשות את זה כמו שצריך, הם ערכו ניתוח מפורט של תקציב המדינה וגילו לתדהמתם כי למעלה משני מיליארד שקלים מושקעים בכל שנה ושנה בהתנחלויות.


מופתעים?
קצת סבלנות.




ובכן, מי שיטרח ויפתח את הדו"ח המקורי - כמו שעשו כמה חבר'ה טובים ממועצת יש"ע (ויש כאן גם גילוי נאות) -  יגלה חדשנות מתודולוגית מפתיעה. בעיקר בכל הקשור למושג 'עלות', לקבוצה 'מתנחלים' ולדבר הדבילי הזה שמכונה 'אתיקה'.


נתחיל. 


מנה ראשונה


800 מיליון ש"ח תקציב גדר ההפרדה - חוץ מ 'בוקר טוב' מאיזה מ.צ. צעיר במחסום, איך בדיוק היא עוזרת למתנחלים? 


240 מיליון תקציב המנהל האזרחי - מי שזוכר פעם שהגוף הזה עזר להתנחלויות, מוזמן לקום.


תיקון ראשון: פחות ממיליארד.



נמשיך, הפעם למנת ביניים מפתיעה:


240 מיליון ש"ח מימון תכנית ההתנתקות! מדהים! באותה מידה אפשר לחייב את יהודי אירופה לממן את תכנית מרשל לשיקום גרמניה.


תיקון שני: רשעות וציניות חסרת גבולות.




מנה עיקרית


100 מיליון ש"ח - פרויקטים בעיר העתיקה בירושלים. כאן החידושים הלשוניים במושג התנחלות.
360 מיליון ש"ח - מכרזים בהר חומה ומעלה אדומים וכבישים בפסגת זאב. חוץ מזה שמכרזים זו השקעה חוזרת, הסיפור של ירושלים מתחיל לקלקל את הארוחה.


255 מיליון ש"ח כבישים לים המלח. מזה נהנים כל המתנחלים מרובי הילדים ועטויי הזקן שמשתזפים בעירום בים המלח ונהנים מזיו השכינה. אין לזה שום קשר למאות אלפי ישראלים מכוסי בוץ ולתיירות מלח ענפה.


תיקון שלישי - פחות ממאה מיליון


קינוח

10 מיליון ש"ח מיגון אוטובוסים - זה נעשה בשביל הכיף. מתי כבר ימגנו גם אוטובוסים בתל אביב?

11 מיליון ש"ח פיצוי יצואנים על הפסדים בעקבות חרם - ב 'שלום עכשיו' בטח יודעים משהו על הרקע לזה, לא?


תיקון רביעי - #####


אז אני יודע שהמתנחלים אשמים בכל, ואפשר להאשים אותם גם במשבר הדיור רק כי הם קיימים. אבל מה אשמה המתמטיקה? מה חטא חטא ההיגיון הפשוט?

מישהו שם למעלה חושב שהאנשים הקטנים לא קוראים דוחות מרשימים. אז הנה: קראנו. פעם הבאה עדיף שתשקרו סתם ככה, בלי סימוכין, לפחות יהיה לכם משהו להסתתר מאחוריו.

יום חמישי, 14 ביולי 2011

למה השמאל רוצה לפטר 12,000 פלסטינים? על זכויות אדם ורציונאל-סוציאליזם

הקמפיין המתוקשר של שלום עכשיו הקורא לחרם על מוצרי ההתנחלויות, מציג את ההתנחלויות והתעשייה שבהן כמכשול בפני השלום והשגשוג האזורי. 
במודעות אלו נכתב כי שמן אחיה פוגע בסיכוי לשלום, שיין פסגות מביא לחרם על ישראל ועוד שלל פנינות מהמיטב שבמלל העל-הגיוני.


קמפיין זה, מלבד היותו קידום מכירות ענק למוצרים הללו (מעולם לא ראיתי חלווה פרוסה כל כך באלגנטיות), מתעלם מהיבט עובדתי משמעותי: במפעלי ההתנחלויות מועסקים כיום כ 11,000 עובדים פלסטינים, המהווים כ 14% מכוח העבודה הפלסטיני. עובדים אלו, שחלקם אף מועסקים במשרות בכירות, זוכים שם לרמת שכר הגבוהה פי שניים ויותר מהשכר הממוצע במשק הפלסטיני.
בהתחשב במבנה החברה הפלסטינית, יש המעריכים כי עובד כזה מפרנס בין שתיים לשלש משפחות מהחמולה שלו. בחשבון פשוט מדובר בכ 25,000 משפחות, ובמשהו כמו 100,000 יצורים אנושיים.

למי שעוד עוקב, משמעות הדבר היא כי החבר'ה מהחרמות תומכים למעשה בהכנסה של 100,000 אנשים, נשים וטף למעגל העוני. בחברה שאין לה מערכת רווחה מפותחת, יש לכך משמעויות קטלניות.


איפה ה'אדם' בזכויות האדם?
מקרה זה הוא טסט-קייס נהדר לבחינת המשמעות האמתית של שיח זכויות האדם. לכאורה, היינו מצפים ממי שמצדד בסיוע לבני אדם באשר הם אדם לתמוך בכל פרויקט שמביא לתוצאות חיוביות כל כך, ללא אפליה על רקע דת, גזע וכל השאר.


אלא שיוזמי החרמות ויחצניהם, תופסים את מושגי זכויות האדם באופן אידיאולוגי מופשט, שאיננו כפוף לשום בשם ודם מוחשי.
על פי אידיאולוגיה זו הסיפור של ההתנחלויות הוא רע לא בגלל סוגים שונים של עוולות ריאליות שהוא גורם. הוא רע באופן עקרוני.
גם אם המתנחלים היו ממנים מכיסם משכורות בנות שש ספרות לשכניהם הפלסטינים, זה היה נתפס כחלק מה 'פרקטיקות של הקולוניאליזם' וכ 'כיבוש רך' וכל מיני מושגים מהז'רגון הפוסט-קוהרנטי.
חבורה כעסנית זו לא תבוא על סיפוקה עד שהכלכלה הפלסטינית תתנתק לחלוטין מזו הישראלית, ועד שלא יתקיימו בין שתי הקבוצות שום יחסי תלות כלכליים. זה כמובן קצת קשה, בהתחשב בנתונים הגאוגרפיים המעצבנים של הארץ. משהו כמו להכריח זוג גרוש לגור באותו בית, אבל בלי שום קשר כלל. (יכול להיות ריאליטי טוב, אולי עם דץ ודצה או רמי וריטה?)


החבר'ה האלה, שרציונאל-סוציאליזם הוא רק חלק מהקללות שאפשר להטיח בהם, לא מתעניינים בשום דבר שאמור להועיל לבני אדם אמתיים. מה שמעסיק אותם אלו שאלות אידיאולוגיות ברומו של עולם שנוגעות לכל מיני מושגים מופשטים חסרי כל קשר עם המציאות. דבר שנכון גם כאשר 83% ממושאי הכיבוש האומללים מעדיפים מקומות עבודה על פני מדינה עצמאית.


מבחינתם, הפועלים הפלסטינים האומללים הם רק חלק מהקרבנות שיש להקריב בשביל לקדם את מלכות השמיים האדומה. אלו הם קרבנות השלום. 


אז מה אם בשביל זכויות האדם נצטרך להקריב כמה אנשים?




איכס - אנשים!



ח"כ מיכאל בן ארי, אנשים וזכויות אדמיסטים שונאי-אדם

יום ראשון, 1 במאי 2011