תנועת "התחברות-תראבוט" מזמינה את הציבור הרחב להשתתף בכינוס הבא:
הנכם מוזמנים לכנס נצרת
סולידאריות עכשיו
בונים כוחות משותפים לשינוי
כינוס זה נועד לחזק את הקשר בין ארגוני השמאל היהודיים הנאבקים בכיבוש לבין הארגונים הפלסטיניים-ישראליים (מה שעד לא מזמן נהגו לכנות 'ערביי ישראל') העסוקים במאבקם באפליה אזרחית ושאר ירקות. אחד הגורמים לפערים אלו הוא
"צילם של אירועי אוקטובר. 2000 חלק מהארגונים בשמאל בצד היהודי לא נקטו עמדה ברורה ביחס למתרחש , והאמון בקרב האזרחים הפלסטינים נפגע."
אירועי אוקטובר 2000 כללו סדרה של התפרעויות אלימות של ערביי ישראל. מהומות אלו שהשתמשו בסלוגן האזרחי "בדם ואש נפדה את פלסטין", אופיינו בנוכחות בולטת של התנועה האסלאמית בראשותו של שיח' ראאד סאלאח, העומד מאחורי השיר החביב הזה:
"העושקים, הפושעים מפגיזי המסגדים... שוחטי הנשים ההרות והתינוקות... הוי הגזלנים, אתם חיידקי כל הזמנים... הבורא גזר עליכם להיות קופים מפסידים... הניצחון שייך למוסלמים, מהנילוס עד הפרת."
 |
| ערביי ישראל מאבדים אמון |
במהומות אלו נחשף פן מדאיג ביותר של הטרנדים האחרונים בקרב ערביי-ישראל, הכוללים אי הכרה במדינת ישראל וחשיפה מוגברת לערכי הפונדמנטליזם האסלאמי.
הלקח שניתן היה להפיק ממהומות אוקטובר הוא שהסיפור של זכויות אדם או שוויון אזרחי הוא כבר לא האישיו המרכזי ביחסי יהודים וערבים בישראל. אולם, פעילי 'התחברות' שסולידאריות מדומיינת היא בשבילם צו עליון, סבורים אחרת: הרציונאל-סוצאיליזם שמנחה את חשיבתם מוביל לזלזול בגילויים תרבותיים-דתיים, ולחיזוק הנחות היסוד המרקסיסטיות שלהם.
האתגר שעומד בפני השמאל שלפנינו הוא לא התמודדות עם קריסת השקפת עולמם על רקע השתוללויות אסלאמיות, אלא העובדה שחבריהם הערבים חוו "אבדן אמון" עקב האירועים.
מרתק לראות שגם בתוככי השמאל, נהוג תמיד להאשים את היהודים...
