המחאה העממית המדהימה לה אנו עדים מאז סוף תקופת המבחנים מציגה את עצמה כמחאה פשוטה, קונסנזואלית ובעיקר "לא פוליטית".
אולם ככל שהזמן נמשך מתגלות יותר ויותר פניה האמתיות של מהפכת הדיור.
זה מתחיל בעובדה שהשמאל הלאומי יזם את המהלך ועומד מאחוריו לכל אורך הדרך. בהתחשב בכך שזהו גוף המנוהל בידי יועצי תקשורת מקצועיים, קשה לומר עליו שהוא עממי או ספונטני ובעיקר 'לא פוליטי'.
מגמה זו נמשכת במקהלת הפובלציסטים המלווים את המחאה, הקושרים אותה לכל דבר שזז מהגדה השמאלית וימינה. כבר שמענו התייחסויות למתנחלים, ולחרדים; כבר נעשו הקישורים לכיבוש, לחוק החרם, ולגלעד שליט; וממש לאחרונה אפילו הכריזו על 'ישראל היום' כאויב העם.
מי שיקיש בגוגל 'דיור ו' עוד רעיונות של השמאל ימצא כבר את החיבור הלוגי בין השניים.
זה נכון שאין למחאה הזו הנהגה אחידה, זה נכון שאי אפשר להאשים את גב' דפני (אריה הספריה?) ואת מיס שפיר בכל הגיג שרוצה להידבק למחאה שלהן, אבל כמו שעש נמשך לאש, או יותר נכון כמו שזבובים נמשכים למשהו אחר, יש סיבה שזו הסביבה הרעיונית שמתפתחת אצלן.
המחשה בוטה לכיוונים האלו אפשר לראות במגוון שלטים שמתנוססים בגווארה פינת לנין בתל-אביב. תמונות אלו נלקחו מדף הפייסבוק של דידי הללי ודומה שהן מדברות בעד עצמן:
אולם ככל שהזמן נמשך מתגלות יותר ויותר פניה האמתיות של מהפכת הדיור.
זה מתחיל בעובדה שהשמאל הלאומי יזם את המהלך ועומד מאחוריו לכל אורך הדרך. בהתחשב בכך שזהו גוף המנוהל בידי יועצי תקשורת מקצועיים, קשה לומר עליו שהוא עממי או ספונטני ובעיקר 'לא פוליטי'.
מגמה זו נמשכת במקהלת הפובלציסטים המלווים את המחאה, הקושרים אותה לכל דבר שזז מהגדה השמאלית וימינה. כבר שמענו התייחסויות למתנחלים, ולחרדים; כבר נעשו הקישורים לכיבוש, לחוק החרם, ולגלעד שליט; וממש לאחרונה אפילו הכריזו על 'ישראל היום' כאויב העם.
מי שיקיש בגוגל 'דיור ו' עוד רעיונות של השמאל ימצא כבר את החיבור הלוגי בין השניים.
זה נכון שאין למחאה הזו הנהגה אחידה, זה נכון שאי אפשר להאשים את גב' דפני (אריה הספריה?) ואת מיס שפיר בכל הגיג שרוצה להידבק למחאה שלהן, אבל כמו שעש נמשך לאש, או יותר נכון כמו שזבובים נמשכים למשהו אחר, יש סיבה שזו הסביבה הרעיונית שמתפתחת אצלן.
המחשה בוטה לכיוונים האלו אפשר לראות במגוון שלטים שמתנוססים בגווארה פינת לנין בתל-אביב. תמונות אלו נלקחו מדף הפייסבוק של דידי הללי ודומה שהן מדברות בעד עצמן:
הכרה בכפרים הבלתי מוכרים של הבדואים בנגב, הפליטים הפלסטינים, כיבוש, הריסת בתים, מדינת כל אזרחיה ושאר המרכיבים של הסלט השמאלי בתפריט המקומי.
אלו נושאים שביניהם לבין הפוליטיקה יש קשר מקרי לחלוטין.
אם כבר בזעזועים חזותיים עסקינן, ראוי לציין יוזמה עממית לא פוליטית נוספת. היום עלה למשך שעות ספורות בלוג תחת השם 'עוצר אזרחי' שביקש לקדם משפט ציבורי לאויב מספר אחת - ביבי. הבלוג כלל ניסוח רהוט של מטרות, 'כתב אישום' מפורט וכדומה.
בשביל לסבר את העין ראה לנכון בעל הבלוג לצרף את הגרפיקה הבאה:
אז נכון שבכל מחנה יש שוליים ובלה בלה בלה. אבל כמו שדאגו להטיף היטב יותר מחמש עשרה שנה - לכל שוליים יש שורש כלשהו במיינסטרים (זאת בלי להיכנס לשאלת השמפניה המפורסמת). מי שמחפש את השורש במקרה זה יזהה אותו בקלות בכרזות של טרטקובר 'לא נשכח לא נסלח', או בהשוואה הלירית שערך נתן זך בין ביבי להיטלר-סטאלין-מוסלוני.
אם מישהו מרגיש מספיק בנוח להניף שלטים כאלה בהקשר של מחאת האוהלים זה כנראה אומר משהו על האווירה ועל הכיוון הכללי של העסק.
תנועת האוקסימורון השמאל הלאומי ושאר קואליציית-רוטשילד מכינה את עצמה למלחמת הכל בכל בין בני האור לבני החושך. מלחמה זו מתנהלת על פני כל החזית וחותכת את כל הסוגיות - החל מהתחום הכלכלי חברתי, דרך הזירה המדינית וכלה בשאלות הזהות היהודית והלאומית.
במלחמה זו רואה עצמו השמאל כשותף לאחים הפלסטינים שמעבר לגדר, במטרה למגר את מה שפעם כונה בורגנות: נציגי הדת, המשאבים והלאומיות. זו הסיבה האמתית לכך שימנים ודתיים 'לא מרגישים בנוח' בסביבות רוטשילד, גם בלי שישרפו להם את האוהל, יביאו להם מכות או ישפכו עליהם מים.
אלו נושאים שביניהם לבין הפוליטיקה יש קשר מקרי לחלוטין.
אם כבר בזעזועים חזותיים עסקינן, ראוי לציין יוזמה עממית לא פוליטית נוספת. היום עלה למשך שעות ספורות בלוג תחת השם 'עוצר אזרחי' שביקש לקדם משפט ציבורי לאויב מספר אחת - ביבי. הבלוג כלל ניסוח רהוט של מטרות, 'כתב אישום' מפורט וכדומה.
בשביל לסבר את העין ראה לנכון בעל הבלוג לצרף את הגרפיקה הבאה:
אז נכון שבכל מחנה יש שוליים ובלה בלה בלה. אבל כמו שדאגו להטיף היטב יותר מחמש עשרה שנה - לכל שוליים יש שורש כלשהו במיינסטרים (זאת בלי להיכנס לשאלת השמפניה המפורסמת). מי שמחפש את השורש במקרה זה יזהה אותו בקלות בכרזות של טרטקובר 'לא נשכח לא נסלח', או בהשוואה הלירית שערך נתן זך בין ביבי להיטלר-סטאלין-מוסלוני.
אם מישהו מרגיש מספיק בנוח להניף שלטים כאלה בהקשר של מחאת האוהלים זה כנראה אומר משהו על האווירה ועל הכיוון הכללי של העסק.
תנועת האוקסימורון השמאל הלאומי ושאר קואליציית-רוטשילד מכינה את עצמה למלחמת הכל בכל בין בני האור לבני החושך. מלחמה זו מתנהלת על פני כל החזית וחותכת את כל הסוגיות - החל מהתחום הכלכלי חברתי, דרך הזירה המדינית וכלה בשאלות הזהות היהודית והלאומית.
במלחמה זו רואה עצמו השמאל כשותף לאחים הפלסטינים שמעבר לגדר, במטרה למגר את מה שפעם כונה בורגנות: נציגי הדת, המשאבים והלאומיות. זו הסיבה האמתית לכך שימנים ודתיים 'לא מרגישים בנוח' בסביבות רוטשילד, גם בלי שישרפו להם את האוהל, יביאו להם מכות או ישפכו עליהם מים.
