יום ראשון, 11 בספטמבר 2011

"ב' זה בנייה לא חוקית" - מי אשם במחדל הבנייה במגזר הערבי? (מאמר אורח יעקב דוד פישר)

אחת הטענות החוזרות ונשנות בשמאל על הבנייה הערבית הבלתי חוקית היא שהם לא אשמים. מי שאשמים הם כמובן רשויות המדינה 'הגזעניות', אשר אינן מתכננות, וכמובן לא מאשרות למועצות המקומיות הערביות תוכניות מתאר לישובים שלהן.
האחרון שהעלה את הטענה הזו הוא הבלוגר השמאלני שלום בוגסלובסקי בבלוג "תניח את המספרים ובוא נדבר על זה". בלשונו: 
"ישראל נמנעת בעקביות מלאשר תכניות מתאר לפלסטינים – שוב, העיקרון דומה בישראל ובשטחים."
ולכן הפתרון הוא כמובן:
"האגודה לזכויות האזרח מגישה בימים אלו עתירה לבג"צ שטוענת, בצדק מוחלט, שאם המדינה לא טורחת לאשר תכניות מתאר שיקבעו מה מותר ומה אסור לבנות, היא גם לא יכולה להחשיב את הבנייה כבלתי חוקית."
עתירה רבת-רושם זו מעלה שאלה קשה: איפה היו העתירות הקודמות? איפה העתירות שהיו אמורות להביא לאישרור של תוכניות מתאר? האם זו רק המדינה ש-'לא אישרה' את התוכניות או גם הערבים שלא טרחו להגיש אותן?
סביר להניח שאם הרשויות המקומיות הערביות היו עותרות בדרישה לאשרור תוכניות מתאר מוגשות שרק המדינה 'שמה להם רגליים' , בג"ץ היה מתערב לפני עשרות שנים, ובצדק. כמובן שחלק מאותן רשויות היו נדרשות לעבור תהליך של עירוניזציה, אך הדבר רק הגיוני ומתקבל לאור תהליכי העירוניזציה הכלליים שעוברת ארץ ישראל.
הטענה כאילו אך ורק המדינה אשמה היא טענה נוחה מאד. הרבה יותר נוחה מאשר תוכחה עצמית וכדומה. תוכחה עצמית עוד הייתה מחייבת את הערבים להשתנות דבר שבלא ספק לא נוכל לדרוש מהם (ועיין העתירה של האגודה לזכויות האזרח)
ובכל זאת, פטור בלא כלום איננו מספק. ברצוני להתייחס לאחד הגורמים של הבנייה הבלתי חוקית ולא רק לשאלה מי אחראי לה. שכן מעבר לכל הסיבות שמונים כמו אופייה 'הכפרי' של האוכלוסייה הערבית, אי ההכרה במדינה, ועוד, ישנה סיבה פרוזאית מאד לבחירה בבנייה בלתי חוקית.
בימים אלו של מחאת הדיור עולה שוב ושוב חלקה של המדינה ביקור הדיור בישראל. מדינת ישראל פועלת בשטח זה כמונפול המנצל את כוחו כדי לגבות מהאזרחים מאות אלפי שקלים על היכולת לגור בדירה בבעלותם. זה כמובן בתנאי שאתה גר בבנייה חוקית. מי שגר בבנייה בלתי חוקית פטור ממיסי שבח למיניהם. בנייה בלתי חוקית פוטרת את המשתמשים בה בתשלום מס שכל שאר אזרחי מדינת ישראל החיים בדירות של בנייה חוקית חייבים בו. את המשמעויות הכלכליות-פוליטיות לא קשה לנחש.
עם זאת, אפשר לסמוך על הרציו-סוציאליסטים שיתעלמו מיהם. מבחינתם הערבים הם אוכלוסייה חלשה כלכלית שצריך לעזור להם, ולא לפגוע בהם. הס מלהזכיר שהערבים נהנים מהטבה כלכלית מופלגת שרבים מאוכלוסיית ישראל היו מתים להשיג כמוה. אינני מתייחס כמובן לזוטות נוספות כמו עלות התכנון, זמן הבנייה, עמידה בתקנים וכדומה, וכמובן לפעילות כלכלית אחרת שחורה (המתבטא למשל בפער בין הכנסות מדווחות לצריכה מדווחת).
בדיון שמעלה האגודה לזכויות האזרח על הלבנת הבנייה הבלתי חוקית במדינת ישראל ראוי לפחות להזכיר את הפן הזה ולבחון עד כמה תומכיה הערביים של עתירה זו יהיו כל כך נלהבים בעקבות כך או לא.
(יעקב דוד פישר הוא סטודנט לתואר שני במדעי המדינה באוניברסיטה העברית בירושלים)