בקריאה ויראלית נרגשת פרסם הדייר מספר 1 של ישראל את פנייתו לקהל הצופים המוסלמי, ולפחות לאלו מביניהם שהשלטונות בארצם עוד מרשים לראות יוטיוב.
פרס איחל למוסלמים בכל העולם "סָאוּמָן מַקְבּוּלָן", צום קל, וקרא להם לכך ש
"נקווה יחדיו לשנה של שלום, של סלאם, לכולנו. מי ייתן ותהא זו שנת שלום ושלווה לאזור כולו ולתושביו. אני שולח את איחוליי החמים ביותר לכולכם, כל שכנינו".
עד כאן טוב ויפה. לשכן יש חג, אז למה לא לאחל לו מלל סתמי שגורם להתעלות נפש ערטילאית?
אלא שפרס, הידוע בתור מומחה גדול לחגי האסלאם ובעיקר לתולדותיו, מסביר לצופיו הבורים את עניינו של החג: "הרמדאן הוא חודש של מסירות וחשבון נפש למען השלום". ומכיוון שכך, "בחודש המבורך הזה זוהי הזדמנות להושיט יד לשלום. מי ייתן ותהא זו שנת שלום ושלווה לאזור כולו ולתושביו". ומכיוון ש "הרמאדן הוא זמן טוב ליצירת חברים חדשים" הרי שהדבר הטבעי הוא ל"הזמין אתכם להיות חברים שלי בפייסבוק".
אכן מילים כדורבנות. אך כמה מצער לדעת שהמרחק בין הפנטזיה הניאו-מידל-איסטית הזו למציאות ההיסטורית הקונקרטית כה גדול עד שגם צוקרברג בכבודו ובעצמו לא יוכל "לעזור לך לחבר בין אנשים", כפי שמכריז עמוד הכניסה של פייסבוק.
בסיועו של גוגל ובעזרת דובריהם של חלק מהצופים הפוטנציאלים בסרטון הג'ו-טיוב הזה, הצלחנו לגלות כמה דברים על הרמדאן.
ובכן, למרות היותו מנהג קדום לאסלאם, לרמאדן משמעות מיוחדת למוסלמים בשל העובדה שבחודש זה בשנת 624 לספירה הצליחו מוחמד ולוחמיו להתגבר על צבאם של בני קורייש ממכה בקרב באדר,הנחשב לתפנית בתולדות האסלאם ולראשון בסדרת ניצחונות הג'יהאד של מוחמד.
על חשיבותו של הקרב במסורת הערבית והמוסלמית תעיד בין היתר העובדה שמלחמת יום כיפור נקראת עד היום מלחמת הרמדאן, ותכנית ההתקפה המצרית זכתה לשם הקוד "מבצע באדר".
אבל למה לתת לגוגל לדבר כאפשר להקשיב גם למוסלמים עצמם?
ארגון קעידאת אל-גי'האד, שנטל אחריות לפיגוע בבורגאס לאחרונה, הסביר ברוב טובו גם את התזמון בו נקטו פעיליו
"חודש הרמדאן זהו חודש של ג'יהאד, במהלך החודש נלחמים באויבי אללה - היהודים וארה"ב".
סביר להניח שחברי הארגון צפו בסרט, ואולי אף התחברו לדף הפייסבוק של הנשיא. אלא שמשום מה הם לא השתכנעו.
הסבר נוסף לחגיגה החודשית מספק מוחמד באדי, יו"ר האחים המוסלמים המצריים, בדרשה לרגל החודש הקדוש
הסבר נוסף לחגיגה החודשית מספק מוחמד באדי, יו"ר האחים המוסלמים המצריים, בדרשה לרגל החודש הקדוש
"רמדאן תמיד היה חודש של ג'יהאד ומאבק. החודש של עוצמה וניצחון. קרבות שאירעו בחודש זה הם קרב באדר, בו מוחמד הביס את צבאות מכה; קרב כיבוש מכה עצמה; קרב עין ג'אלוט (1260) בו הובסו המונגולים; ולבסוף, מלחמת הרמדאן של שנת 1973, שהפכה לציון דרך עבור דורנו. מלחמה זו מדגימה כיצד ניצחון ועוצמה באים בד בבד עם ידיעת הדת והאמונה. אנו מתפללים לאללה שיעניק ניצחון ללוחמי הג'יהאד".
אז נכון, חודש הרמדאן עבור המוסלמים הוא חודש של שלום. רק חשוב לזכור, שהשלום המדובר הוא לא מהסוג שמגיע אחרי "ויתורים כואבים" מצדם של עמים שעייפים מלנצח, אלא מהסוג שבא רק אחרי הניצחון המוחלט. כמו "שלום וסטפאליה" או "שלום ורסאי" גם השלום של הרמדאן הוא מסוג ההסדרים החד-צדדיים שמנצחים כל כך אוהבים.
מנחם לדעת שכשיזרקו את היהודים בחזרה לים, לפחות יישארו לנו כמה אלפי לייקים.
