‏הצגת רשומות עם תוויות זכות השיבה. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות זכות השיבה. הצג את כל הרשומות

יום חמישי, 22 בספטמבר 2011

פתרון ריאלי והגיוני לכל בעיות האזור! (סאטיריפוסט אורח, עדי אמסטרדם)

למערכת 'אידיוטים שימושיים' הגיע המכתב הבא. המחבר מציין שהוא נכתב ב"אירוניה קלה". לפי ההגדרה הזאת, מדור דעות ב'הארץ' זה מוסף סאטירי.
קריאה מהנה!


ישראל מחדשת שוב ושוב את מעגל האלימות ברצועת עזה, ומסרבת להתעלם מהשקט היחסי ששורר באיזור, דהיינו, שתים-שלוש רקטות על יישובי ספר סביב הרצועה, ופתאום מתעוררת הזקפה הלאומית של הממשלה שלנו והם מחליטים להגיב כי "לא יהיה ירי על תושבים".
ברור שנתניהו מבקש למנוע ולהחריב את הצהרת העצמאות הפלשתינית, והוא יעשה הכל כדי למנוע זאת, וכדי להשאיר את הכיבוש ואת הרצח וההרג של חפים מפשע. הוכחה כאן.

צרפת וגרמניה הן דוגמאות מצוינות לשתי מדינות שטבחו באזרחיהן במשך שנים, וכעת ילכו שניים יחדיו, וגר פריץ עם ז'אן ועם קלודט בקומונה והטיפו לשלום עולמי ולאהבה ללא גבולות. העניין הוא שפריץ, ז'אן וקלודט עברו תהליך של חילון, ואם ינסו לכפות, בשל נטייתם הקולוניאליסטית המערבית, את אורח חייהם על אחינו מהמזרח, עלולים אחינו מהמזרח להיאלץ להשיב באלימות, ולמול את קלודט (לאחר אונס לשם הלקח), לסקול את פריץ ולתלות את ז'אן ממנוף גבוה (כפי שמהנדס איראני חובב מנופים נוהג לעשות, כשנכפית עליו הסיטואציה).

"היוזמה הסעודית"



עלינו להכיר בעובדה שישראל הית המאז ומתמיד שורש הרע באיזור, עוד לפני שהוכרזה עצמאותה. בשנים 1919 ו-1920 נכפתה על הפלשתינים שליטתם של הבריטים והצרפתים, וכאשר התברר להם שהיהודים מתכננים להקים מחתרת אלימה בשם "ההגנה" (בשלהי 1920), הם יצאו בפעולות הגנה שונות, שבמהלכן מצאו את מותם במקרה קרוב לשישים יהודים, ויותר מארבע מאות נפצעו, רכושם נבזז וכו'.
בשנת 1929 שוב לא עמדה לפלשתינים הברירה, ובראותם כי היהודים הלאומנים ביקשו להתפלל על רחבת הכותל תוך הפרדה בין גברים ונשים וחילול העקרונות המקודשים לאסלאם, נאלצו להתגונן ולטבוח את יושבי חברון, צפת, עזה ועוד, במה שכונה על ידי הלאומנים היהודים "פרעות" תרפ"ט.

שנאה היא כלי פוליטי חזק מאד, וישראל משחקת במשחק הזה שכל מטרתו היא לפורר את לאומיותם של הפלשתינים ואת רצונם לעצמאות.
זו הסיבה שתכנית הלימודים בישראל רווייה שנאה כלפי הערבים ועמוסה לעייפה בעיוותי היסטוריה, זו הסיבה שתכניות ילדים רבות בטלוויזיה מטיפות ללאומנות קיצונית ולהקרבה עצמית על מזבח האידיאולוגיה, זו הסיבה שרבנים רבים (בארץ ובעולם) נושאים דרשות ביום שישי ובהן הם קוראים לשלילת זכות החיים של כל כופר בדת משה, ואם חשבת שאין קשר בין הרבנים (גם אלה שקוראים לעצמם "אנטי ציונים") ובין הממשל - נפלת בפח שהם טמנו לך.
לא רק זה, אלא שישראל עוסקת ללא הרף בשכתוב ההיסטוריה ומחיקת הנוכחות הפלשתינית במזרח התיכון.
לא סתם מרבית החוקרים והארכיאולוגים הם אנשי דת נוצרים - הרי חלק מהסיבה לקשור בין מעשיות התנ"ך למקומות בישראל קשור בניסיון לקדם אג'נדה משיחית נוצרית-יהודית. ומי יוצא נפסד מכל זה? בדיוק! אותו עם קדום, הפלשתינים.
אגב - בדיוק אותם חוקרים הם אלו שמנסים למכור לנו (באמצעות דוחות ומסמכים ורישומי אוכלוסין כוזבים) כי לפני מה שמכונה "העלייה השנייה", הארץ היתה שוממה ונידחת, לא היו כאן כמעט ערבים, ושמספר היהודים והמוסלמים בירושלים היה שווה זה לזה, כאילו לא התקיימו כאן דורות על גבי דורות של ערבים פלשתיניים שורשיים, נצר למשפחות א-כורדי, אל-עיראקי (או עריקאת) וכו'.
אפשר להוסיף לעניין הזה את שכתוב ההיסטוריה לגבי נושאים רבים אחרים, כמו באתר הזה.

יש הבדל בין אויב לאויב, יש הבדל בין החמאס לבין הפתח, ולא רק בהתייחסות לישראל. ידוע כי החמאס, למרות שהוקמה וטופחה על ידי הממשל הציוני, היא תנועה חברתית בעיקרה. זו הסיבה שההמונים מצביעים עבורה וכנראה ימשיכו להצביע. לגבי הפתח - יש בעיה קלה לאבו מאזן, שכן הוא הודיע שיתפטר מתפקידו כיו"ר הראשות עד חודש ינואר 2009

ממשלת ישראל, כשהיא מביטה על גאוותה הלאומית ומתפארת למי יש יותר גדול, מתעלמת מקוד הכבוד של הערבים, מהבדלי התרבות בינינו, ומהעובדה שאם פוגעים בכבודו של בן המזרח, המעשה חמור ועלול לגרור פעולות תגובה אלימות. לכן, סירובה של ממשלת ישראל לגשת למשא ומתן בהתאם לתנאים המוקדמים של הפלשתינים לא מובן ואף מסוכן לחברה הדמוקרטית בישראל.
כל סירוב ישראלי, כל בנייה בשטחים, רק מחזקים את השנאה של הפלשתינים כלפינו, ולא, מרביתם כלל לא בוחרים לשנוא אותנו, אך הממשלות שלנו כופות עליהם את השנאה.
העניין, שישראל מצליחה להציג את עצמה כאילו היא זו שהציעה הצעות מרחיקות לכת, והפלשתינים הם העיקשים שמסרבים להתפשר.
האם הייתם מתפשרים על הלאומיות שלכם? האם הייתם מתפשרים על רעיונות מהותיים בהגדרתכם כעם? הרי אפילו אהוד ברק, מר ביטחון בכבודו, אמר שהיה מתגייס לשורות ארגון טרור אילו היה נולד כערבי.
מה הפלא שהפלשתינים מסרבים לכל דבר שממשלת ישראל "מציעה" להם, תוך שהיא דורשת מהם לוותר על עקרונות חשובים ורבים כל כך? מה הטעם במשא ומתן מסוג זה?
דבר נוסף - לדעתי זוהי התנשאות ישראלית מערבית טיפוסית לנהל "משא ומתן" על בסיס רכוש שאינו שייך לך.

עכשיו יאמרו לי הלאומנים, "אבל ארגון אש"ף הוקם ב-1964, ולא לאחר מלחמת 1967" כאילו שלפני כן לא גורשו ערבים מהבתים שלהם. ובכן - גם לפני כן נעשו מעשי טבח נוראיים בערבים.
העובדה שבית המשפט פסק לטובת לוחמים משנת 1948, כאשר טדי כ"ץ פרסם את מעשי הטבח בכפר קאסם מוכיחה כמה המערכת אצלנו רקובה. גם העובדה שהתגלו פערים בין העדויות המוקלטות ובין עבודת המחקר שלו מוכיחה כי מדובר בקנוניה, שכן גם הערבים שהוקלטו פחדו לספר את האמת.

כל עוד ממשלת ישראל ומדינת ישראל לא מקבלת את הנראטיב הפלשתיני, של הפלשתינים תושבי הגדה ושל הפלשתינים אזרחי ישראל, לא יהיה מקום לדו קיום ולשלום אמיתי. כל עוד ישראל ממשיכה לנהוג כמו דיקטטורה חשוכה, ולהפלות את הפלשתינים אזרחי ישראל, ולמנוע מהם זכויות בסיסיות כגון הזכות לרפואה, האפשרות להשכלה גבוהה, הזכות לבחור ולהיבחר למוסדות השלטון, הזכות לשלטון מקומי וכו', אל לה, למדינת ישראל, להצר על כך שהפלשתינים אזרחי ישראל נדחקים לפינה ומביעים שנאה ותיעוב כלפיה.

מתי מדינת ישראל תתחיל לשאת באחריותה לגבי הפליטים הפלשתינים המצויים במחנות הפליטים במדינות זרות?

מדינת ישראל צריכה להכיר בתרבות המזרח תיכונית שבתוכה היא נמצאת, ולהתאים עצמה לקודים החברתיים. אסור למדינת ישראל להתחיל להתגרות ללא הרף באחינו מן המזרח, כי אז הם ייאלצו להגיב ושוב ניגרר לאלימות.

אל תשכח שיש חשיבות רבה לפתרון הסכסוך הישראלי-פלשתיני עבור המזרח התיכון כולו. כשייפתר הסכסוך הזה והפליטים הפלשתינים ישובו לבתיהם החוקיים מזה דורות, לא תהיה עוד סיבה לשנאה בקרב העמים הרבים.
העניין פשוט: כשייפתר הסכסוך, לא תהיה לאמריקאים שליטה או ניסיון לדריסת רגל במזרח התיכון, שכן לא יהיה טעם בארגוני הסיוע השונים. כשלא תהיה להם דריסת רגל, הם לא יוכלו להסית את ההמונים האחד כנגד השני, וכך העיראקים יחדלו לטבוח אחד בשני, הסודנים, הירדנים, התימנים, הבחריינים, הסורים, המצרים וכמובן הכורדים והטורקים.
אבל לכוחות המערב הקולוניאליסטי (ארה"ב וישראל בעיקר) יש אינטרס בחרחורי המלחמה הללו, כך ניתן לפקח על מחירי הנפט ולשעבד את אזרחי מדינות המערב יותר ויותר לזהב השחור, ולגזול מהם את חירותם (כיצד יורד מחיר הנפט, ובכל זאת מחיר הדלק עולה?).
אי יציבות במזרח התיכון = יציבות למשטר הקולוניאליסטי.

יום שישי, 26 באוגוסט 2011

מי מחליט מה העם רוצה? ומי יודע מה רוצה הפלסטיני?


בינות לעשרות אלפי המסמכים הלא ממש חשובים שהשפריץ השבוע הדלפון (=ויקיליקס בעברית תקנית) אסאנג' מסתתר לו מסמך מעניין המציג נתון סתמי לכאורה.
לפי המסמך, בין השנים 1995-2001 שיעור נישואי הקטינות באוכלוסייה הערבית בישראל צמח פי שישה, מ 1.3 ל 1000, לכדי 6 ל 1000. בשש שנים הוכפל השיעור פי ארבע.
ליבשושיות הסטטיסטית הזו עשוי להיות פשר מעניין, כפי שמשער הבלוגר 'זקני ציון':

"Could it be that after Oslo there was a rush to marry girls between those living in Israel and the territories so the latter could gain Israeli citizenship?"


כלומר, סמוך לנס התקומה הפלסטיני ולהקמת מנגנוני המדינה שבדרך, היו רבים וטובים – או ליתר דיוק: רבות וקטינות – שסברו כי עדיף לו לפלסטיני לחיות בגלות הנכבה, ולא להישאר תחת ידי אש"ף.
השערה זו מקבלת חיזוק משמעותי מנתונים  שנחשפו בדיון בישיבת ועדת הפנים של הכנסת ביולי 2003, לפיהם במשך העשור הראשון מאז הסכמי אוסלו יותר מ 130,000 פלסטינים עברו לישראל באמצעות לקונת-הפלא המכונה 'איחוד משפחות'. זאת, בניגוד לתקופה הקודמת בה עשרות בודדות בלבד התאחדו כך עם משפחתם.

ובכן, מסתבר כי העם הפלסטיני (או לפחות כ 10% ממנו) יודע מה טוב בשבילו. הוא הבין כי כמה שהיה גרוע תחת שלטונה של ישראל, שלטונו של אש"ף הוא גרוע הרבה יותר. וכאשר הגיע נושך-הכריות מתוניס עם פמליית הגנגסטרים שלו, העכברים ביקשו לנטוש את הספינה, ויפה שעה אחת קודם.
שני מנהיגים נאורים ושקרן אחד


גם היום, הסיסמא "מובארכ, אסד, עבאס" היא מה ששרים ברמאללה, וגם היום, כאשר מציבים בפני פלסטיני את הברירה בין ישראל לפתחלנד הוא יבחר בראשונה. זאת, למרות הנכבה, זוכרות וכל הגדעון לויים והניב גורדונים (ע"ע) למיניהם. 
באופן כללי, עד כמה שהמונח 'כיבוש נאור' הוא בעייתי, הרי שהוא היה הרבה יותר נאור מהרודנות הערפאתית וממשיכו היודע-להתגלח. הכפלת התמ"ג הפלסטיני לנפש בשנות הכיבוש פי שלש, חיבור 97% ממשקי הבית למערכת המים ועלייה דרמטית בהשכלה הם לא תוצאות של 'יהודו-נאציזם' בשטחים. כנראה שאחרי הכל, הכיבוש לא כזה גרוע.

העם דורש רצף הגיוני
דומה שכאן אנו פוגשים היבט נוסף של הרציונאל סוציאליזם המוכר לעייפה. הפרדיגמות הסוציאליסטיות-מרקסיסטיות, מציירות את העולם במונחים של מאבקי מנצלים ומנוצלים, ומרגילות לתפיסה דיכוטומית של טוב ורע בעולם. כאשר האידיאולוגיה קובעת כי המנצל הוא הרע והמנוצל הוא הטוב, למציאות אין כל כך מה לומר בנושא – אפילו כאשר המנוצל עושק את בני עמו, נוהג בשחיתות ומזיק לנתיניו ברמות שהכובש המנצל לא היה מעלה על דעתו. 'בלי בגץ ובלי בצלם', זוכרים?

באופן חצוף למדי נוטים הרציונאל-סוציאליסטים לטעון למונופול על 'רצון העם', שגם הקשר בינו לבין המציאות (שמתגלה בבחירות למשל) הוא תלוש עד מדומיין. אבל היומרה לדעת גם מהו רצונו של עם אחר –  זו כבר התנשאות מטופשת. פשוט דיבור בר-הקאה.

יום שלישי, 31 במאי 2011

מה ש'זוכרות' מעדיפות שנשכח - תכנית לימודים חדשה עם זכרון סלקטיבי במיוחד

בימים האחרונים משיק ארגון 'זוכרות' תכנית לימודים ייחודית - "איך אומרים נכבה בעברית".
התכנית
"עוסקת בלמידה על הנכבה דרך שאלות על הזהות שלנו כישראלים, על המקומות המוכרים לנו, על עיצוב הזיכרון הקולקטיבי, על היחסים בין ההיסטוריה הדומיננטית לבין היסטוריות מושתקות, על פליטות, על פיוס, על זכות השיבה ועוד"
האופן בו מושגת מטרה זו היא על ידי ניסיונות 'להחיות' את ההיסטוריה הקדם-נכבאית במקומות שונים בארץ המוכרים לתלמידים, ובכך לשנות את הידוע להם על מקומות אלו, אשר פעמים רבות כוללים את שכונות המגורים שלהם ואת רוב נוף ילדותם.

"רבים מהיישובים הפלסטיניים שהיו קיימים עד 1948 נהרסו ותושביהם גורשו. המפות שאנו מכירים כיום לא מסמנות את היישובים הללו, וזו אחת הסיבות שבעטיה אנחנו בדרך כלל לא מכירים את ההיסטוריה הקרובה של המקום שלנו - את ההיסטוריה הפלסטינית של המקום עד 1948. אחת הסוגיות המרכזיות בהיסטוריה שלנו היא מה שקרה פה ב-1948... למרות שהנכבה מוצגת לרוב כסיפור של הפלסטינים, זהו למעשה גם הסיפור שלנו: הנכבה היא חלק מאיתנו גם אם אנו לא מכירים אותה. בשיעורים הבאים ננסה להכיר את ההיסטוריה הזו."

נ נכ נכבה
כרגיל בענייני הנכבה, גם כאן מדובר בעיסוק היסטורי משולל הקשר - עד 1948 התקיימו בארץ חיי תרבות ורוח פלסטיניים שוקקים, ואילו מכאן ולהבא נעלמו חיים אלו מעל פני האדמה בסיועה הנדיב של הציונות המרשעת. מה היה הרקע ל'העלמות' פתאומית זו? איזה חלקים מאותם חיי תרבות שוקקים היו קשורים בזויות שונות של טבח וביזה של יהודים בשלשת העשורים שקדמו לכך? אלו דברים ש'זוכרות' מעדיפות לשכוח. כשמלמדים אותך על 'היסטוריות מושתקות' לא צריך ללמד עובדות.

"הרס התרבות והחיים הפלסטיניים"
התכנית מלמדת את העובדה שמדינת ישראל קמה על בסיס "הרס התרבות והחיים הפלסטיניים". היומרה הזאת מבקשת לקחת את 'מורשת הנכבה' שלב אחד קדימה - כבר לא מדובר בעניין הומניטארי של פליטים, נישול והמלל הרגיל. מדובר כאן לא פחות מאשר בהשמדת תרבות! איזו מין קולטורה-סייד, או 'טיהור אתני' תרבותי. כל עוד הדיון נשאר במסגרת ההומניטרית עוד אפשר להתווכח - כמה פליטים היו? מי אחראי לשיקומם? - אבל כשזה מקבל מימד קולוסאלי כל זה לכאורה לא משנה.

"תזמורת הקונסרבטריון של פלשתינה". פלסטינים ייקים?
לגבי אותה תרבות -  לא מכיר תחום כזה המכונה 'תרבות פלסטינית'. איפה היא מסתתרת? האם המחלקות לספרות ואמנות מכילות מדפים של יצירות פלסטיניות? האם יש לארכיאולוגים תיאוריות על 'חרסים פלסטיניים'? או שאולי הציונים הרשעים הצליחו לא רק להרוס את התרבות הפלסטינית, אלא גם למחוק אותה לחלוטין. "היסטוריות נשכחות" אמרנו?
מי שמחפש למשל את 'תזמורת פלשתינה' יתפלא לגלות שהייתה כזאת בשנות ה30-40, אלא שרוב נגניה היו יהודים. אגב, מאז הנכבה נהוג לכנות אותה 'התזמורת הסמפונית ירושלים'. אכן, תרבות פלסטינית במיטבה.

ולעניין 'הרס החיים הפלסטיניים' - כנראה שהרס זה הוא שהפך את ערביי הגליל לערבים בעלי איכות החיים הגבוהה ביותר במזרח התיכון. הרס וחורבן כאלו הביאו לעלייה בהכנסה, לתרבות צריכה מפותחת, לנוכחות מרשימה באוניברסיטאות. זוכרות?

אידיוטיות שימושיות?
"בהכרה ובמימוש של זכות השיבה טמון הסיכוי לחיים משותפים של ישראלים וערבים בארץ"
זו המוטיבציה של זוכרות ושכמותן - להכיר את הנרטיב של האחר בכדי לאפשר שלום ושיתופיות.
אולם, בניגוד אליהן, אותם בעלי זכות שיבה, תופסים את מטרתם קצת אחרת:
"האופק היחיד לכל שחרור שישאו בו הדור שלנו והדורות הבאים הוא שהתושבים בכל פלסטין יחיו בה בשוויון זכויות במדינה אחת. כדי שדבר זה יקרה צריכה המדינה הזאת להתבסס על אזרחות דמוקרטית ושוויונית. פירוק הציונות הוא תנאי להגשמת האזרחות הזאת ופלסטין הדמוקרטית הזאת תשתייך לחיק רחב יותר - למולדת הערבית." (עזמי בשארה במאמר שדן בשיבה ובתהליך המדיני)

בעוד שזוכרות דואגות בלי הרף לערער את הבסיס המוסרי לקיומה של ישראל, במטרה לכונן איזו פדרציה דמורקטית שיוויונית, פועלים אחרים למימוש זכות זו תוך שלילה גורפת של זכויות מהיהודים.
אם תקום מדינה כזו שתשתייך למולדת הערבית המילותוגית - האם יהיו 'זוכרות' שיזכירו את הבתים של היהודים?