יום רביעי, 5 באוקטובר 2011

למה לא תופסים את כנופיות התג-מחיר? או: מי מרוויח מהמחיר שעל התג?

כמו בדרמה פוליטית טובה, פעולות תג המחיר גוררות אחריהן את התגובות האוטומטיות המתבקשות של כל השחקנים הציבוריים. הבמאי מכריז על הטייק (משהו כמו 97), והשחקנים משחקים את תפקידם באופן מושלם - המתנחלים מגנים, פרס מתנצל (זה הוא עושה גם בתפקידים האחרים שלו), הרבנים יורדים לשטח בלבוש עות'מאני רשמי, השמאלנים מאשימים את הימנים, והימנים (הקיצונים כמובן!) מאשימים את המערכת ביצירת תחושת ייאוש אצל 'גורמים שבשוליים'.
סתם תמונה נחמדה שקשורה איכשהו


כמו שניתן לראות, חוץ מהציבור הרחב (והמשטרה, אבל למי אכפת מהם?), כל שחקן גוזר את הקופון שלו באופן מושלם: פרס קיבל זמן אוויר, הרבנים הראשיים יצאו ממלכתיים, בן ארי יצא גבר מול הבוחרים שלו, ויריב אופנהיימר יצא, כמו תמיד, האביר הלבן. 


בסופו של יום - כולם יצאו נשכרים מהעניין, אפילו הקרבנות קיבלו הזדמנות לבכות את האפליה המתמשכת ולזכות במרכזים לשיפוץ בניין העירייה.


ואולם, כאשר מתעמקים בתופעה המגה-רייטינגית של התג מחיר, עולה תחושה קשה שהביטוי הפוליטיקלי-קורקטי 'חוסר נחת' הולם אותה להפליא: מצד אחד כבר למעלה משנתיים אנחנו רדופים בידי השד התג-מחירי הזה. מצד שני בלמעלה מ600 תיקים שנפתחו, רק ב97 מהם נערכו חקירות ובאף אחת לא הוגש כתב אישום. הבעיה מתעצמת לנוכח העובדה ש 'כולם יודעים' מאיפה באים אנשי התג מחיר, באיזה ישיבה הם למדו, אצל איזה רב ואפילו איזה ספר מטיף לכך. ועדיין - אפס תוצאות.


הדבר מוליך את הקורא הנבון למבוכה הבאה:
או שהמשטרה (על מחלוקותיה היהודיות והיחב"ליות) נמצאת בתת-תפקוד קטלני, דבר שאמור להטריד כל אזרח בעל רכב, דירה וגוף מתפקד; או שהמשטרה לא רוצה לתפקד בהקשר הזה, דבר שאמור להטריד כל אזרח בעל מסגד, מטע זיתים או חוש צדק בסיסי. (וכמובן מתנחלים, ימנים וסתם אנשים)


בימים האחרונים ערכנו (גוגל ואני) בדיקה מקיפה של אירועי התג מחיר שדווחו בתקשורת. בבדיקה עלינו על 26 מקרים של תג מחיר, הממצאים הם כדלהלן:

  • 10 מתוך המקרים כוללים הצתה וגרפיטי בתוככי כפרים פלסטינים.
  • 5 מקרים קשורים להתפרעויות בעקבות לוויות
  • 4 מקרים נוגעים לכריתת עצים
  • 3 מקרים כוונו כלפי יהודים
  • 2 מקרים כוללים תקיפה פיזית 
  • 2 מקרים הם למעשה מעצר של פעילים שעל פי החשד היו בדרך לבצע תג מחיר

ובכן - תקיפות כלפי יהודים, והתפרעויות בעקבות לוויות, אלו פעולות שנעשו על ידי יהודים בוודאות. (למעט אופציות הקונספירציה שהן לא מענייננו)
לגבי הצתות וגרפיטי בלב יישובים ערבים - אין אינדיקציה ברורה. היה מקרה בו התברר שמדובר בקצר. היה מקרה שהדיווח היה שקרי. ואף נתפסה חוליה שתכננה לביים 'תג מחיר' ביפו. האם אפשרי שמתנחלים ייכנסו באישון לילה לכפרים ערבים עוינים ויבצעו שם את זממם? כן. האם אפשרי שמישהו אחר, נניח תושב המקום, יעשה את זה? כן. האם אנחנו יכולים לדעת? לא.
 בהחלט ייתכן שבחלק מהמקרים מי שאחראי על זה הוא או החשמלאי הרשלן של הכפר, או זה שמתראיין למחרת בכלי התקשורת ומאשים את המתנחלים. באתר לאטמה כבר תועדו כמה דיווחי שקר של פלסטינים שעיתוני הבוקר לעסו בהנאה.
גם כאשר בודקים את המעצרים והאישומים שגובשו, לא נמצא בהם התייחסות להצתות במסגדים. רובם מתייחסים להצתות רכבים, ידויי אבנים, פעולות נגד יהודים וכדומה. 

בעקבות הדברים מתבקש להסיק כי לפנינו ככל הנראה שילוב של תג מחיר 'אורגינאלי' עם פעולות יזומות ומתוכננות. עד כמה בדיוק המתנחלים מעורבים בהצתת מסגדים? קשה לדעת, אבל סביר להניח שבאירועים אחרים הם אכן לקחו חלק.


אז למה לא תופסים אותם? או: מי גובה את המחיר מהתג?
אחרי שהוכחנו בדרך מדעית קוהרנטית המבוססת על שיטות מחקר מונפצות כי ככל הנראה ישנם מתנחלים שמעורבים בתג מחיר, הרי שעלינו להכריע בשאלה הגורלית - האם המשטרה לוזרית?
רייכסטאג-מחיר?


המענה לכך עשוי להימצא בפסקת הפתיחה של הפוסט. מכיוון שכל כך הרבה גורמים נהנים למעשה מהתג מחיר הזה, אין לאף אחד אינטרס אמתי לעצור אותו. תופעת התג מחיר משרתת נאמנה את האינטרסים של הקיצונים משני הצדדים שרוצים לראות איך המידל-איסט עולה בלהבות, והיא גם משרתת את האינטרסים של השמאל מליבני והלאה שמעוניין להכפיש את המתנחלים. 


למעשה, תופעות התג מחיר כבר מזמן הפכו לחלק בלתי נפרד מהפרקטיקה הווימארית של חלק מהשמאל. אני לא אוהב להיזכר בימים האפלים של שנות ה30, אבל בכל זאת: בשנת 1933 נשרף בניין הרייכסטאג בידי פעיל קומוניסטי. היטלר ניצל זאת כדי לטעון שהרפובליקה נמצאת בסכנה, ולדרוש סמכויות לשעת חירום שהיו מבוססות בחוקה. באמצעות סמכויות אלו הוא ביטל למעשה את הדמוקרטיה והצליח לבסס את השלטון האבסולוטי שלו. (זה מה שמכונה בטעות 'גם היטלר עלה לשלטון בצורה דמוקרטית') לאחר זמן נודע כי הימלר היה מודע לתכנית לשרוף את הרייכסטאג, ואולי אף שותף בה.


הפרקטיקה הווימארית היא למעשה שימוש, או ניצול, של תופעות קיצוניות בכדי לייצר אווירה ציבורית של פאניקה וסכנה מפני 'האויב שבפנים'. בשלב הבא, כאשר הסכנה הפנימית מתבססת, דורשות קבוצות מסויימות לקבל סמכויות וכוח באופן לא דמוקרטי במטרה 'להציל את החברה'. בווימאר זה היה הדיקטטורה לשעת חרום של היטלר. בישראל, להבדיל אלו "הדיקטטורים הנאורים" החמושים במגילת תנאים וזכויות. מי שמכיר את הרטוריקה של אהרן ברק ואחרים מזהה את החשש המתמיד מפני 'ההמון' שיביא את החברה לפאשיזם. החשש הזה הוא ההצדקה הבסיסית לאקטיביזם השיפוטי ולמעורבות האנטי-דמוקרטית של מערכת המשפט בחיים.
חשוב להבין שבשביל להפעיל פרקטיקה זו לא חייבים להיות מעורבים בקונספירציה, וזה לא אומר שהגורמים המאיימים לא באמת שם - הלונטיק ששרף את הרייכסטאג לא היה סוכן נאצי (למרות שיש טענות כאלה) ואנשי התג-מחיר הםא לא הכרח פרובוקטורים של השב"כ.

ביטוי מובהק לרעיון הזה נמצא בסטטוס שכתבו 'שלום עכשיו' בפייסבוק שלהם מיד אחרי ההצתה:
 
"פעולות הטרור ("תג מחיר") מבית הימין הקיצוני גולשות מהשטחים לתוך ישראל ומביאות את עוולות הכיבוש לתוך שטחי ישראל.
את ההשראה לאלימות, הגזענות והעוינות כנגד ערבים, קיבלו העבריינים משרים בכירים בממשלה ורבנים מוכרים, שלאורך תקופה ארוכה ממשיכים להתבטא בחריפות ובגזענות כנגד ערביי ישראל.
מדובר באנשים המכשירים את הלבבות לפעולות הטרור הללו, מדובר במנהיגים שמתדלקים את השינאה, מדובר באנשים שיגלגלו עיניהם לשמים ברצח הבא!"
הפסקה הזאת היא נושא לטרילוגיית פוסטים בפני עצמה. יש כאן הרבה הלבנה ילידית, שכן כאשר ערבים שורפים ורוצחים זה תמיד בגלל אפלייה וקיפוח ולא בגלל מנהיגים שמתדלקים את השנאה. לענייננו - השימוש באירועים הללו כדי לתדלק את השנאה הפנימית, ולסמן את האויב הפנימי הוא חלק בלתי נפרד מהפרקטיקה הווימארית - 'השרים בממשלה' להזכירכם, הגיעו לשם באמצעות הדמוקרטיה. הדרך להלחם בהם אפוא, לא עוברת בקלפי, אלא במחוזות אחרים, העונים לשם 'כבודו'.

הטענה שאי אפשר לתפוס את התג-מחיר היא פועל יוצא של מוטיבציה - אם באמת רוצים לעצור את זה אפשר למלא את השטח בסוכנים, להתקין מצלמות אבטה בכפרים מועדים, לייצר שת"פ עם חברות שמירה פלסטיניות, להרים מזלטים או כל דבר אחר. העובדה שלא עוצרים את זה 'בכל מחיר' מלמדת שאף אחד לא ממש מעוניין בזה. למה להרוג ביצה שמטילה ביצי זהב?

נ.ב.
את הטוקבקים האוטומטיים אני מבקש שתשמרו למקומות אחרים. נא להתייחס ברצינות לטיעון:
א. יהודים מערבים בוודאות בחלק מהתג-מחיר. אבל לא בכולו.
ב. יש כאן שימוש בת-מחיר להשיג מטרות פוליטיות.
ג. זו עשויה להיות הסיבה שלא תופסים אותם.

מי שרוצה להאשים אותי שאני 'קונספירטור', אידיוט, או שימושי, מוזמן - אבל אל תטריחו בזה את שאר הקוראים.